יום שלישי, 9 באוקטובר 2012

קפנול 101



לומוגרפרים יקרים ולומוגרפריות יקרות!
בשורה משמחת לכל אוהבי ואוהבות ה-"לעשות את זה בעצמך"
; אם אתם רוצים להרגיש עוד יותר מעורבים בתהליך יצירת תמונות הלומו שלכם, זה המדריך בשבילכם. כך תוכלו להכין תערובת לפיתוח פילם צבעוני (ליצירת פריימים בשחור לבן - X-Pro) ופילם שחור לבן בעצמכם.

התערובת הביתית והמגניבה נקראת "קפנול", המוצרים הדרושים להכנתה הם:
  • אבקת סודה לכביסה.
  • ויטמין C.
  • קפה נמס.
  • מים.

Kodak Gold 200 ב-20 מע', 16:30 דק' 

יום ראשון, 7 באוקטובר 2012

פיתוח קפנול ראשון שצלח (בערך)!


אחרי ניסיון ראשון כושל של פיתוח בקפנול שעליו אספר מתישהו, כשיהיה לי כח/רצון/צורך, הגיע הניסיון השני שסוג-של הצליח.

הפריים המוצלח ביותר (לאחר העלאת הניגודיות).

קורות הפיתוח
אחרי שדישדשתי לי באינטרנט בין אתרי הקפנול שונים (כאןכאן וכאן) החלטתי לחזור ולנסות לפתח שוב (!) בקפנול. סיימתי את ה-Fujicolor 200, שנח לו בתוך ה-Zenit E שלי, הכנסתי אותו לתוך מיכל הפיתוח והתחלתי בהכנת המפתח.

השתמשתי ב-Kaffenol 327:
  • 3 כפיות (בערך 15 ג') סודה לכביסה (סודיום קרבונט).
  • 2 כפיות (בערך 10 ג') ויטמין C.
  • 7 כפיות (בערך 35 ג') קפה נמס "עלית".
  • 325 מ"ל מים.
רוב הפילם יצא מוכתם כי משום מה הוא החליט לא להיטען על הגלגלת כמו שצריך והחליט לבגוד בי, יוצרו הרחום! בכל מקרה, לבסוף ויתרתי לו ונתתי לו להיטען כמו שהוא רוצה, והפיתוח לא יצא שווה, כלומר מוכתם בכתמים של פיתוח יתר ופיתוח חסר, כמו שעיניכם הטובות רואות:

פריים מוכתם עקב עקשנותו האידיוטית של הפילם.

יום שישי, 5 באוקטובר 2012

געגועיי לברלין


ברלין, גרמניה, נובמבר 2011, הפעם הראשונה שלי (והיחידה עד עכשיו -_-) בגלריית לומוגרפיה רשמית. אחד מקירות החנות הוא בעצם קיר הלומו הגדול ביותר בגרמניה, עם יותר מ-12,000 תמונות. יש שם גם פינת ישיבה עם ספרי לומוגרפיה, כל מצלמות ועדשות הלומוגרפיה האפשריות ומה לא. בכל מקרה, קניתי את Lomography Redscale XR 50-200 ואת Lomography Earl Gray שרק יצא באותו עת, הצדעתי למוכר הנאור ויצאתי מהחנות. בדרכי למוזיאון היהודי של ברלין עצרתי בפארק בסל, הכנסתי את הפילם ללוביטל היקרה שלי, הגדרתי את הרגישות ל-125 ו-וואלה! חווית ה-120 הראשונה שלי החלה.

הבאתי את הפילם לפיתוח וסריקה לאחת מחנויות הצילום הנפלאות בעירי (לא באמת) וקיבלתי בחזרה את הסריקה הנפלאה (שוב, לא באמת). בתמורה לשירותו המקצועי, המוכר קיבל ממני 20 ש"ח, קללות אין ספור (שנאמרו במחשבותיי) ואת הבטחתי לא לחזור אליו יותר (גם זה, במחשבותיי). כל סיפור האכזבה שלי מחנות הצילום הזכיר לי בעצבות את ברלין המדהימה והסתווית, והלכתי לי בחזרה אל ביתי הקטן, במרמור קל וכיסופים אין סוף. ועל כך נכתב: "געגועיי לברלין".


מקום: בסלפארק, ברלין, גרמניה, ה-7 בנובמבר, 2011.
סרט: Lomography Redscale XR 50-200, 120.
מצלמה: Lomo Lubitel 166 Universal.